שלמה המלך, החכם מכל אדם,
אומר בספר משלי : "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם ,אשר אין לה קצין
שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה", והפרוש:
אדם עצל צריך ללכת אל הנמלה החרוצה, כדי ללמוד את דרך חייה ולהחכים
הנמלה חיה לא יותר מממוצע של ששה חודשים. בתקופה קצרה זו אין היא
מסוגלת לאכול יותר מגרגיר או גרגיר וחצי של תבואה. אולם היא אוספת
כה הרבה שהיה מספיק לה למשך שנים ארוכות לו זכתה והייתה חיה כל כך
הרב
הנמלה, יצור קטן ומעניין זה, חושבת: אולי יאריך השם יתברך בורא כל
העולם את ימי ושנותיי? אאסוף איפוא מאכל לרוב, שיהיה לי מה לאכול
במקרה ואקבל "ארכה" מן השמים... תקווה תמימה זו מדרבנת את הנמלה
לעבודה מתמדת. אין היא יושבת "בחיבוק ידיים" ואין היא נלאית מלעבוד
ולאסוף מזון לימים יבואו
ולזה התכוון שלמה המלך כאשר יעץ ללמוד ממעשיה של הנמלה. "לך אל
נמלה עצל" - לך ואסוף מצוות ומעשים טובים כל זמן שאתה יכול, כל זמן
שאתה חי ויש לך כוח
המסר הוא:כי יהודי צריך תמיד לחפש אחר מצוות ומעשים טובים. לעולם
אין זה מספיק, ולעולם אין לאמור די. כמו הנמלה האוספת גרגיר לגרגיר,
צריך היהודי לעשות מצווה ועוד מצווה כל ימי חייו . ומהו ראה דרכיה
וחכם? רבנן אמרו: ראה דרך ארץ שיש בה -שבורחת מן הגזל
ועוד נאמר במשלי:"אשר אין לה קצין שוטר ומושל" - אחריות אישית. ממה
שידוע לנו היום, במושבות של נמלים יש נמלה אחת או יותר הנחשבת
ל"מלכה", אך למעשה אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת
ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין, שוטר או
מושל שמשגיח עליהן, ובכל-זאת עובדות ומביאות אוכל לקן. העצל
המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לעשות את מלאכתו גם כשאף אחד לא
משגיח עליו. גם האזרח המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לפתור את
בעיותיו ולא לחכות שהממשלה תעשה זאת
"תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה" - תכנון וחיסכון. מינים רבים
של נמלים, ובפרט של נמלת הקציר הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל
הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון: גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן
גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: "הנמלה
הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון
מפני הטינה, אלא באמצעי" [דברים רבה].כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים
של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף. העצל המתבונן
בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרוויח
עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות
של מחסור, "וממנה למוד להכין הכול בעוד לאל ידך"
אמר ר' שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם
באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהייתה
שלה ונטלה אותה
ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה, ולא שופט ולא
שוטר יש לה, שנאמר:"אשר אין לה קצין שוטר ומושל, אתם שמניתי לכם
שופטים ושוטרים, על אחת כמה וכמה שתשמעו להן! הוי, שופטים ושוטרים
תיתן לך בכל שעריך",
רבי ברוך ממזבוז אמר: זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה
ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי
|
|