פרצוף הימים ופרצוף הזמנים

עניין סדר תיקון הבירורים הנעשה בכל יום

למדנו בשעה״כ לעיל שמטרת התפילה היא לברר את בירורי הז״מ דמיתו, ובכל יום מתבררים בירורים חדשים שלא נבררו מעולם, עלינו עתה לבאר בפרטות איך סדר תיקון הבירורים לפי הימים.

והנה רבינו הרש״ש זיע״א בנה״ש דף כ״ד ע״ב בהקדמת המעביר כתב וזלה״ק:

וצריך לידע חשבון השנים לפי סדר חשבון הספירות לפרצופי הו״ק דזו״ן הנפרטים לשתא אלפי שנין דהוי עלמא, כדי לידע באיזה פרצוף היא אותה השנה, ובאיזה ספירה הוא אותו החולש, ובאיזו ספירה מחכמה בינה תפארת ומלכות הוא באותו שבוע, ובאיזה ספירה מו"ק דאותו שבוע הוא אותו יום, כלי לידע לברר ולהעלות הבירורים המתיחסים לכל יום ויום כראוי וכנכון עכ״ל.

 מדברי קודשו אלו נלמד שבכדי לברר את הבירורים באמיתות, צריך לדעת את הסדר שלהם וכיצד הם נתקנים לפי יום שבוע וחודש ושנה, ושם בהקדמה מבאר רבינו הרש״ש זיע׳יא בקצרה איך הוא סדר החשבון .

ובספר הקדוש אור הלבנה מתלמידי השד״ה דף צ, הובא סדר תיקון הבירורים לפי הנהר שלום בסיכום וסידור נפלא, ונביא את תמצית דברי קודשו -  הנה ניקח לדוגמה למשל את יום חמישי כ״ג כסלו ה׳תשס״ד ונבאר איך הוא סדר הבירורים הנתקן באותו היום

ה׳ אלפים - הנה בעולם ישנם שיתא אלפי שנין שהם כנגד חג״ת נה״י, ה' אלפים שנה כבר עברו מבריאת העולם, ועתה אנו באלף השישי, נמצא שבאלף הזה אנו מתקנים את ספירת היסוד

ת׳׳ש - הנה עברו מאלף השישי כבר שבע מאות שנה, ואנו מונים בסדר מאות השנים עשר ספירות , ואם כן עד עתה עברו כבר ת״ש שנה ונכנסנו למאה השמינית, על כן  אנו מתקנים בסדר מאות השנים את ספירת ההוד שהיא הספירה השמינית מהכתר.

ס - הנה אנו מחשבים את סדר עשרות השנים גם לפי עשר ספירות, ואם כן משנת תש״א ועד תש״י תיקנו את ספירת החכמה וכן הלאה בשאר סדר עשרות השנים, ואם כן יצא שמשנת תש״ס ועד תש״ע נתקן את ספירת נצח

ד- גם אלו העשר שנים שמשנת תש״ם ועד תש״ע נפרטים גם הם לספירות, ויוצא שבשנת תשס״ד אנו מתקנים את ספירת חסד.

אם כן  יוצא שעד עתה שבשנת  ה' אלפים תשס״ד אנו מתקנים את בירורי

חסד דנצח דהוד דיסוד

ונמשיך הלאה לבאר בס׳׳ד את סדר החודשים והימים

חודש כסלו - במשך שנה אחת יש י״ב חודשים, ששה בחורף שהם בבחינת חג״ת נה״י דמ״ה דמ״ה ומ״ה דב״ן, וששה בקיץ (חודשי הנוקבא),  שהם כנגד חג״ת נה״י דב״ן דמ״ה ודב״ן דב״ן (חודשי הדוכרא), ואם כן יוצא שבחודש כסלו שהוא החודש השלישי מחודשי החורף אנו מתקנים את ספירת תפארת דמ״ה דמ״ה ומ״ה דב״ן

ראש חודש

כ״ג בכסלו - בכל חודש יש ארבעה שבועות, והם כנגד חכמה - אבא, בינה - אמא, תפארת - ז״א, מלכות ־ נוקבא והם או״א וזו״ן דכללות החודש, והנה בשבוע הראשון של החודש נתקן ספירת החכמה � אבא, ובשבוע השני של החודש נתקנת  - ספירת הבינה - אמא, ובשבוע השלישי של החודש נתקן ספירת התפארת � ז"א, ובשבוע רביעי של החודש נתקנת ספירת המלכות � נוקבא

והנה סדר תיקון השבועות של החודש מתחיל לפי תחילת החודש, והיינו אם ר״ח כסלו היה ביום שלישי אזי מיום שלאחריו שהוא יום רביעי מתחיל השבוע של חכמה ומסתיים ביום שלישי שלאחריו, ומיום רביעי שלאחריו מתחיל השבוע של בינה וכן הלאה בשאר השבועות, ואם כן יוצא שביום כ״ג בכסלו שאז אנו אוחזים בשבוע הרביעי של החודש, אזי אנו מתקנים את ספירת מלכות.

יום חמישי- במשך ימי השבוע יש שבעה ימים שהם כנגד חג״ת נהי״ם על דרך זה, יום ראשון חסד יום שני  גבורה יום שלישי תפארת, יום רביעי נצח, יום חמישי הוד, יום שישי יסוד, יום שבת מלכות, נמצא שביום חמישי  אנו מתקנים את ספירת הוד

אם כן לסיכום יוצא שביום חמישי כ״ג לחודש כסלו ה׳ תשס״ד אנו מתקנים באותו היום בירורי

הוד, דמלכות, דתפארת, דז"א, דמ״ה דמ"ה ומ׳׳ה דב"ן, דחסד, דנצח, דהוד, דיסוד.

והנה ממה שלמדנו מתבאר היטב, איך הוא סדר הבירורים שאנו מתקנים בכל יום, שבכל יום נתקנים בירורים חדשים שמעולם לא נתקנו, כי אותם הבירורים למשל, של יום ה׳ הנ״ל שהם הוד, דמלכות, דתפארת, דז"א, דמ״ה דמ"ה ומ׳׳ה דב"ן, דחסד, דנצח, דהוד, דיסוד. לא נתקנו מעולם, ולמחר ביום שישי  נתקן כבר את בירורי יסוד, דמלכות, דתפארת, דז"א, דמ״ה דמ"ה ומ׳׳ה דב"ן, דחסד, דנצח, דהוד, דיסוד. וביום השבת מלכות, דמלכות, דתפארת, דז"א, דמ״ה דמ"ה ומ׳׳ה דב"ן, דחסד, דנצח, דהוד, דיסוד.וכן הלאה דבר יום ביומו, בכל יום נתקן על ידי התורה והתפילות והמצוות את הבירורים הנוגעים לאותו היום בלבד, ובירורים אלו לא נתקנו מעולם.

ועתה אחרי שראינו את סדר תיקון הבירורים הנתקנים לפי סדר דבר יום ביומו, נבין היטיב את דברי קודשו של הרב בשעה״כ דרוש שינוי התפילות הנ״ל, שבכל יום אנו מתקנים בתפילה בירורים חדשים שלא נתקנו מעולם, ואין יום דומה לחברו, ואין תפילה דומה לחברתה.

לכן חייב כל אדם מישראל לדעת את פרצוף הימים, ולכון בו בכול יום מימות השנה.

לשון קודשו של הרש"ש בספר נהר שלום דף כד

גם כתב בס' הכוונות בדרושי התפילין ובע"ח בשער השמות ובשער חיצוניות ופנימיות ובכמה מקומות והביאו בספר  

עוד תדע כי בלילה מסתלקין מן הזו"ן ומכל הפרצופים דאצי' המוחין של יום שעבר ויורדים לבי"ע לברר בירורים ועולים עם הבירורים בד' חלקי תפלת שחרית וצ"ל מ"ש לעיל כי בלילה מסתלקין המוחין מז"א ונכנסים ומתפשטים בנוקבא כנ"ל ובמש"ל כי אי אפשר לבירורים להתתקן ביום א' מבואר כי מש"ל כי בלילה מסתלקין המוחין מז"א ונכנסים בנוקבא כנ"ל הוא במוחין של היום ההוא. המשל בזה כי הזו"ן דכללות דכל הכ"ד דיום ראשון של השבוע מתחילים להתתקן בתחלת ליל ראשון ומתחילים המוחין דאו"א להכנס בב"ן דב"ן דז"א והוא מאיר דרך אחוריו מהארת המוחין דאימא ובונה ומתקן ב"ן דב"ן דפרצוף אחור דנוקבא עד חצות הלילה ומחצות עד הבוקר נתקנים פרצופי דב"ן דמ"ה דזו"ן אב"א ע"ד הנז' ומהבקר עד חצות היום נתקנים פרצופי מ"ה דמ"ה דזו"ן אב"א ע"ד הנז' ומחצות היום עד הלילה נתקנים פרצופי מ"ה דב"ן אב"א ע"ד הנז' וכנז"ל בברכת הנותן לשכוי כו':

ובליל שני מלבד שמתחילים הזו"ן דיום ב' להתתקן אב"א ע"ד הנז' בזו"ן דיום א' הנה עתה מתחילים הזו"ן דיום א' להתתקן פב"פ באופן זה כי עתה בליל ב' מסתלקין המוחין מז"א דיום א' ונכנסים ומתפשטים בנוקבא כסדר הנז"ל עד חצות הלילה וע"ז אנו אומרים ברכת המפיל כנז"ל ובחצות ננסרת ועולים לחיק או"א ומזדווגים ונותן לה כלי ורוחא וחוזרים למטה למקומם ומזדווגים או"א וממשיכים להם המוחין דפנים ונכנסים בנוקבא ומשאירים בה רשימו יתירה וחוזרים ומסתלקים ממנה המוחין דאחור ופנים ונכנסים בז"א וע"ז אנו אומרים ברכת המעביר כנז"ל והולכים ונתקנים פרצופי הפנים שלהם עד תשלום כ"ד שעות דיום ב' ובנפילת אפים דיום ג' אז מזדווגים זווג להוליד ואע"פ שיש זווג בכל חלק מד' חלקי הכ"ד שעות כי בחצות הלילה מזדווגים פרצופי ב"ן דב"ן עם פרצופי ב"ן דמ"ה שלהם ובעמוד השחר זווג דב"ן דמ"ה שלהם ובתפלת שחרית מ"ה דמ"ה ובמנחה מ"ה דב"ן שלהם הם דפרטות ואינם עיקריים אבל הזווג הכולל דכללות כולם הוא בנפילת אפים באופן שבתשלום כ"ד שעות של יום שני נגמר תיקון בנין פרצופי פנים דזו"ן דיום א' ובנפ"א דיום ג' מזדווגים:

(דף כד ע"ב) והזו"ן דכללות דיום ב' נגמרו להתתקן בבחי' אאב"א ובליל ג' מסתלקים המוחין מז"א דיום ב' ונכנסים בנוקבא ע"ד הנז"ל בזו"ן דיום א' עד תשלום כ"ד שעות דיום ג' נגמר תיקונם והמוחין דזו"ן דיום ראשון יורדים בליל ג' לבי"ע לברר ועולים עם הבירורים בד' חלקי תפלת שחרית כנז"ל והרי נשלם תיקונם במדריגת זו"ן דאצילות שהם בחי' רוח. ואח"כ בליל ד' עולים להתתקן ולהשתלם במדריגת או"א כי מדריגת זו"ן בערך או"א הוא כמדריגת בי"ע בערך זו"ן וכן הוא מפרצוף לפרצוף כמבואר לעיל בהקדמה ונתקנים שם במדריגת או"א ע"ד שנתקנו במדריגת זו"ן כנז"ל ואח"כ עולים להתתקן בא"א עד"ה והבירורים דיום ב' כבר נשלם תיקונם בזו"ן ועתה עולים להתתקן באו"א עד"ה וכעד"ז נעשה לכל הבירורים וכן כתב בדרושי התפילין איך מסתלקים המוחין דזו"ן ועולים למעלה מיום ליום ממדרגה למדרגה. וכמבואר בכ"מ בע"ח ובפרט בספר מ"ש ופשוט הוא ליודעי דעת כי כן הוא סדר תיקון העולמות והנשמות מפרצוף היום לפרצוף הכולל של השבוע ומהשבוע לפרצוף הכולל של החדש ומהחדש לפרצוף הכולל של השנה ומשנה לפרצוף הכולל של השמטה ומשם לפרצוף הכולל של היובל דכל מלך מז' מלכי זו"ן דכל פרצוף דפרצופי אבי"ע עד שיגיעו לשורשם העליון שבא"ק והתבונן בענין זה היטב מאד ובהקדמת יתבאר באורך בע"ה וכעד"ז חוזר חלילה:

ואלו הזו"ן הכוללים דכל הכ"ד שעות הם זו"ן דפרטות דספי' אחת הוא פרצוף אחד דמלך אחד מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל שבוע אשר תיקונם הוא בהמשך שבוע א' מלך א' ליום וביום שבת הוא זווגם (וסדר תיקונם וזכותם ועלייתם הוא משבוע לשבוע עד א"ס ב"ה סכ"י) ואלו הזו"ן הכוללים דכל שבוע הם מלבד הזו"ן הפרטים דאבא או דאמר או דז"א או דנוקבא דז"א (הכוללים) דכל חדש אשר תקונם הוא בהמשך ד' שבועות דכל חדש ואלו הזו"ן (דכל חדש הם זו"ן דפרטות דספירה א' מו"ק דזו"ן דכללות דששה חדשי הקיץ או החורף כי בהמשך ששה חדשי החורף נתקני' ו"ק דז"א והם מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן ובששה חדשי הקיץ נתקנים ו"ק דנוקבא והם ב"ן דמ"ה עם ב"ן דב"ן כל קצה בחדש א' חסד בתשרי גבורה בחשון כו' כל חדש כלול מד' שבועות שבהם נתקנים ד' אותיות הוי"ה דכללות הי"ס דכל קצה שהם או"א וזו"ן דאותו הקצה וכל שבועה כלול משבעה ימים לתקן הז"מ דכל א' מד' פרצופים הנז"ל דכל קצה סכ"י) ובכללות קיץ וחורף נתקנים הזו"ן דכללות השנה אשר כל עצמם הם זו"ן דפרטות דספי' א' שהוא פרצוף א' דמלך א' מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל שמיטה שתיקונם הוא בהמשך הז' שנים דכל שמיטה וכל עצמם הם זו"ן דפרטות דספי' א' שהוא פרצוף א' דמלך א' מז' מלכי זו"ן הכוללים דכל יובל אשר תיקונם הוא בהמשך ז' שמטות וכל אאלו סדר תיקון הבירורים שלהם והמשכת המוחין להם וכל פרטי תיקונם הוא ע"ד הנז"ל בזו"ן דכללות דכל הכ"ד שעות וד"ל (ואלו תיקונם וזיכוכם ועלייתם הוא מיום ליום לשבוע ומשבוע לשבוע לחדש ומחדש לחדש לשנה ומשנה לשנה לשמטה ומשמטה לשמטה ליובל ומיובל ליובל עד א"ס והוא ע"ד מ"ש אצלינו בביאור ענין חיצוניות ופנימיות לעיל ד' ל"ה ע"א וב') ובע"ה יתבאר כל ענין במקומו באורך ובפרטות בס"ד (כי עדיין לא נתבאר בכאן מהקדמה זו כל הצורך ובפרט ענין בירור ותיקון ששת ימי בראשית איה מקומם כי לא שוו בשיעוריהם לימי חודשי השנה ולא לשמיטים ולא ליובלות ובע"ה בהקדמה יתבאר הענין הזה באר היטב בס"ד סכ"י):

וצריך לידע חשבון השנים לפי סדר חשבון הספירות דפרצופי ו"ק דזו"ן הנפרטים לשיתא אלפי שני דהוי עלמא כדי לידע באיזה פרצוף היא אותה השנה ובאיזו ספירה הוא אותו החדש ובאיזו ספירה מחבת"ם דאותה הספירה הוא אותו שבוע ובאיזה ספירה מו"ק דאותו שבוע הוא אותו היום כדי לידע לברר ולהעלות הבירורים המתייחסים לכל יום ויום כראוי וכנכון וכדי לידע לכוין בברכת המפיל והמעביר וכל התפלות דאותו יום שהם במוחין דפרצוף דיום שעבר ולא דאותו יום שהוא עומד בו כנ"ל כגון עתה שאנחנו עומדים באלף (צ"ב ע"א) הששי שהוא ביסוד וכבר עברו ממנו ת"ק שנה שהם חב"ד ח"ג ועתה אנו בת"ת דיסוד וכבר עברו (ממנו כ"ח שנים שהם חו"ב דת"ת וח"ס חב"ד חג"ת נ"ה מי"ס דדעת דת"ת דיסוד דזו"ן וחדש סיון הוא ת"ת דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן הנקרא נוקבא בערך מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן הנתקנים בחורף שבוע הראשון דסיון הנז' הוא בז"ק דפרצו' אבא דיסוד הנז' והיום א' הוא בחסד דו"ק דפרצוף אבא הנז' ועד"ז יחשוב ויכוין כנ"ל עכ"מ בסכ"י) ממנו כ"ה שני' שהם חו"ב דת"ת וחמש ספי' חב"ד ח"ג מי"ס דדעת דת"ת דיסוד דזו"ן וחדש אדר הוא היסוד דמ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן דזו"ן הנקרא דכורא בערך ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן הנתקנים בקיץ ושבוע הראשון דאדר הנז' הוא בו"ק דפרצוף אבא דיסוד הנז' והיום הראשון הוא בחסד דז' קצוות דפרצוף אבא הנז' ועד"ז יחשוב ויכוין כנ"ל: